🌑"וימש חושך"
החושך במצרים היה עבה כל כך שאפשר היה למשש אותו, ובשלושת הימים האחרונים לא יכלו לזוז ממקומם.
המכה השנייה בפרשה היא מכת חושך, התשיעית במכות. "נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם, וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ". מה פירוש "וימש"? חושך שאפשר למשש אותו, להרגיש אותו ביד. לא רק חוסר אור, אלא חושך עבה וממשי.
"וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים". ואחר כך היה חמור עוד יותר: "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים". שלושה ימים נוספים שבהם אי אפשר היה אפילו לזוז מן המקום.
ובאותו זמן: "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם". ומה עשו בני ישראל באור הזה? הילדים נזכרו: הם נכנסו לבתי המצרים וראו היכן נמצאים האוצרות שלהם. כך, כשיבקשו אחר כך מן המצרים כלי כסף וכלי זהב, לא יוכלו המצרים לומר שאין להם.
יש כאן הבדל מופלא. באותה ארץ, באותו זמן, המצרים יושבים בחושך כבד ואינם יכולים לזוז, ובבתי ישראל אור. כמו בכל המכות, ה' מבחין בין מצרים לבין ישראל, ומראה לכולם מי שומר על מי.